אהרונסון בע"מ ואח' נ' פריד ואח'

החלטה

ביום 31.12.12 ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק, בקשר עם התביעה שכנגד, לאחר שניסיונות הפשרה בתיק כשלו. במסגרת ניסיונות אלה, התמקדנו בצד המקצועי, שהוא לב המחלוקת בין הצדדים. במסגרת זו מונה המהנדס עמי בוך כמומחה מטעם בית המשפט (להלן המומחה) וקיימנו חקירות ממצות ביחס לחוות הדעת שהוגשו על ידו.

בחוות הדעת שהוגשו התייחס המהנדס עמי בוך לטענות התובעת שכנגד לקיומם של ליקויי בניה בבית שהוקם עבורה כנגד בעלי המקצוע השונים. בדרך זו ניסתה זו, שהיתה הנתבעת בתביעה המקורית, להדוף את התביעה הראשית בגין יתרת חוב הבניה שנותר כלפי הקבלן ולתבוע את נזקיה מיתר קבלני המשנה שצורפו כנתבעים שכנגד. האחרונים, הגישו מטעמם הודעות צד ג' כך שבסופו של יום נמצא התיק כרווי צדדים המבקשים להסיר מעל עצמם את האחריות לפגמי הבניה להם טוענת התובעת שכנגד.

הצדדים עצמם קיבלו וגם מיצו את ההזדמנות לחקור את המהנדס עמי בוך ביסודיות ולמרות זאת לא הגיעו להסכמות באשר לקיומו של מסלול דיון מקוצר לאור מימצאי חוות הדעת.

בכך נפתח שלב הבאת הראיות, שמרכז הכובד שבו הינו בתביעה שכנגד שהוגשה בבחינת סוג של "הודאה והדחה". אמנם, הנתבעת בתביעה המקורית אינה חולקת על יתרת החוב אלא שהיא טוענת כי יש לקזז ממנה עלות תיקונם של ליקויי בניה שנתגלו.

דא עקא כי למרות קביעת בית המשפט בדבר תחילת שלב הראיות ולוחות הזמנים להגשת תצהירי העדות הראשית בפועל, לא הוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת שכנגד. אלה היו אמורים להיות מוגשים עד ליום 01.03.13 ומי שלא הוגשו, הגישו חלק מהצדדים בקשות בעניין שלגביהן ניתנה החלטה ביום 07.04.13. בהחלטה זו ניתנה לתובעת שכנגד הזדמנות נוספת להגיש את ראיותיה ולאחר שהחלטה זו לא נענתה אף היא, ניתנה החלטה נוספת מיום 15.04.13 הדוחה את התביעה וקובעת כי התובעים המקוריים רשאים ליטול פסקי-דין על-פי תביעתם בתביעה המקורית.

לאחר זאת, ניתן לבקשת התובעת המקורית פסק-דין, וזאת על יסוד חוות דעתו של המומחה שמונה והפסיקתא בעניין נחתמה ביום 23.04.13.

בסמוך לאחר מכן , הגישה התובעת שכנגד בקשה לאורכה, בשל נסיבות אישיות של באת-כוחה. בקשה מעודכנת הוגשה לאחר שהתובעת שכנגד הפסיקה את ייצוגה של עורכת-הדין מאי ושכרה את שירותיו של עו"ד יורי נחושתן במקומה. בבקשה זו נתבקש בית-המשפט ליתן אורכה להגשת בקשה לביטול פסק-הדין. בקשה זו, אף היא ספגה תהפוכות שכן, הוגשה ללא תצהיר תומך ובמקביל להגשתה, החלו באי-כוח הצדדים הנוספים שנתבעו בתביעה שכנגד, לעתור לפסקי-דין הדוחים את התביעה הנגדית, ביחס לכל אחד מהם בנפרד ולפסיקת הוצאות.

בנסיבות אלה, מתגלה פעילות הצדדים כבלתי מסונכרנת, כשצד אחד מקבל פסק-דין ואינו יודע מה ארע עם יתר הצדדים וברקע בקשות חוזרות לביטול פסק הדין שניתן.בסופו של עניין, נמצאתי מיידעת כל צד בנפרד לגבי מצב התיק והאופן בו עליו לפעול. החלטה מפורטת בעניין זה ניתנה על ידי ביום 19.06.13, כשאני מצביעה על טעות שנפלה בתוך כך, באחת ההחלטות שניתנה.

הואיל וכך ולאחר שהוגשה הבקשה האחרונה בעניין ביטול פסק-הדין, הוריתי לבא-כוח המבקשת/התובעת שכנגד לערוך את כל התגובות והעמדות במרוכז, על-מנת לייעל את הגילוי.

במקביל, קבעתי את התיק לדיון במעמד הצדדים, על-מנת להבטיח שאם הדברים לא ימוצו בתגובות שהוגשו, ניתן יהא להשלים את כל הנתונים והשיקולים בדיון פרונטאלי.

דא עקא שלאחר קביעת הדיון בדחיפות, הסתבר כי מועד הדיון אינו מתאים לשניים מן הצדדים כך שאיתור מועד המוסכם על כל הצדדים עלול לארוך פרק זמן ניכר במיוחד כשאנחנו מצויים ערב פגרת בתי המשפט.

בין לבין הוגש ריכוז התגובות על ידי בא כוח התובעת שכנגד ואני מודה לו על כך. מכאן למדתי כי הצדדים כולם מתנגדים למתן האורכה להגשת הבקשה ולביטול פסק הדין שניתן, למעט צד אחד שלא הגיב (ליבר) וצד אחר שהותיר את הדברים לשיקול דעתי (ר.ס.ל).

המשותף לכל המתנגדים בנימוקיהם הינו, כי מדובר בביטול "מתוקף שיקול הדעת" המסור לבית-המשפט ולא ביטול "מחובת הצדק". על סיווגה של הבקשה אין עוררין שכן , התובעת שכנגד לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו על-ידי בית-המשפט, למרות שידעה על קיומם.

הדגש אם כן מושם על "סיכויי ההצלחה" של התובעת שכנגד.

סיכויי ההצלחה אפוא, שהם הפרמטר העיקרי בשיקול הדעת נאמדים כיום, לאור השלב בו מצוי התיק, תוך הסתמכות על חוות דעתו של המהנדס עמי בוך, שנערכה באופן קפדני ונרחב ואף נחשפה לחקירה נגדית, שבה עמדו מסקנותיו במלוא עוצמתן.

לפי חוות דעתו זו, חלקם של המשיבים 1 ו- 2 בנזקים להם טוענת התובעת שכנגד, הינו 19,750 ₪. סכום זה נוכה בפסק הדין מסכום התביעה, כך שסיכויי ההגנה של התובעת שכנגד בנקודה זו הנם אפסיים. לכן, עם כל הכבוד לנימוקים שהוצגו בבקשה, שעניינם בהתנהלות עורכת הדין מאי אין מקום לבטל את פסק הדין שניתן שכן סיכויי התביעה שכנגד בנושא זה אפסיים. לפיכך יעמוד פסק הדין שניתן בתביעה המקורית ודחיית התביעה שכנגד ביחס למשיבים 1 ו2 על כנו ללא שינוי.

סיכויי ההצלחה של התביעה שכנגד ביחס ליתר הנתבעים שהם בעלי המקצוע השונים שהיו מעורבים בבניה נראים גבוהים והחיובים נאמדים בסכומים שבין 4,000 ₪ לבין עשרות אלפי שקלים לפי התפקיד.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את הדברים, החלטתי להורות על מתן האורכה שנתבקשה ועל ביטול ההחלטה הדוחה את התביעה שכנגד ביחס לכל המשיבים למעט 1 ו- 2, בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 4,000 ₪ לכל אחד ואחד מיחידי הנתבעים.

התובעת שכנגד תבחן את כדאיות המשך ניהול ההליך ביחס למשיב מספר 4, שסך כל אחריותו לפי חוות דעת המומחה, אינה עולה על הסכום שנקבע כחיוב בהוצאות.